יום שני, 24 באוקטובר 2011

שביל ישראל - סשן 8 - מצופר עד אילת - הערבה, הרי אילת, והסיום הגדול.


אחרי יום מנוחה עמוס בכלום בצופר, יצאנו אני, אלעד, איה, כפיר, אריאלה ודוב לסשן האחרון של שביל ישראל (זאק כבר חתך יום קודם).

22/10/10 - יום הליכה 39 בשביל ישראל - צופר עד חניון לילה נחל ברק - זה מה שנקרא יום מעבר (2):

עוד יום מעפ-עפן.
לא יורדים מדרך 4X4 אפילו לשניה...
באמצע ההליכה לאלעד נפתחה הנעל לחלוטין, איה וכפיר הצילו את המצב כרגיל עם אזיקונים וקומבינות, אבל בסופו של דבר אלעד היה חייב לעבור לסנדלים...
בדרכנו ראינו חבורת ג'יפיסטים עושים איזה מעלה משוגע ומתלהבים מזה רצח, תו"כ שהם מעיפים עלינו 200 קילו פודרה.
הגענו לחניון נחל ברק, וגילינו שגם שם - איזו הפתעה - גנבו לנו את ההטמנה!!! מה שהציל אותנו שם זה שישנה הטמנה קבועה של מים (לא ידענו את זה ביום הטמנות), אבל התבאסנו על כל הפינוקים שהחבאנו...
ההורים של אלעד קפצו לביקור באותו ערב להביא לו נעליים, ולנו מגוון מטעמים משמעותיים.
that's it.

אורך: 23 ק"מ מדרג שינה: כלב שיר היום: brain damage - pink floyd דירוג יומי: 5. 

23/10/10 - יום הליכה 40 בשביל ישראל - חניון לילה נחל ברק עד חניון לילה ציחור - סולמות ונחשים:

בתכלס, היום הזה הוא גם יום מעבר, רק שיש בו 2 אטרקציות: קניון ברק וקניון ורדית.
בברק עלינו, ואני אישית הרגשתי כמו במשחק מחשב, המון יתדות סולמות וקפיצות.
את קניון ורדית עשינו בירידה, שהייתה לא פחות קשה מהעלייה בברק, יש שם כמה חלקים די מסוכנים!
אחרי היציאה מקניון ורדית נכנסים לנחל פארן, אחד הנחלים העבים, לעבור מצד אחד לצד שני שלו זה סיפור של איזה רבע שעה!
בהגעה לצומת ציחור, נפרדנו מדוב ואריאלה שנסעו לישון בקיבוץ קטורה, לא לפני שדוד של אריאלה הביא לנו מג'הולים מדהימים מהקיבוץ..
התמקמנו בחניון לילה, והעברנו את הלילה האחרון שלנו עם כפיר ואיה, עם המשחק הידוע 20 שאלות, וארוחת ערב דלה וחסרת משמעות.

אורך: 27.5 ק"מ מדרג שינה: כלב שיר היום: The Offspring - She's got issues דירוג יומי: 7. 

24/10/10 - יום הליכה 41 בשביל ישראל - חניון לילה ציחור עד חאן שחרות - נותנים פדאל:

מציחור עד שחרות יש בעצם 2 ימים שהם האמא של הימי מעבר, 46 ק"מ שצמודים לכביש 40.
לאור העובדה הזו, החלטנו עוד מראש שאנחנו עושים את 2 הימים האלה ביום אחד של נסיעה על אופניים, כדי להפוך את השיעמום לסוג של חוויה..
טעות פטאלית!!!
לנסוע באופניים, זה לא קל כמו שזה נראה כשאתה מסתכל על כל הגריאטרים שרוכבים בתל אביב, זה עובד על שרירים שונים לגמרי משרירי הליכה, שרירים שמיותר לציין שלא קיימים אצלי ואצל אלעד...
סיוט! גם הביאו לנו מהמקום שהכרנו ממנו אופניים עם כסא גרוע בטירוף, ככה שלא יכולנו גם לשבת בזמן הנסיעה....
את העצירה הראשונה עשינו בשיטים ("אשראם במדבר"), מקום שמנוהל ע"י חיב"סים ומתוחזק ע"י סופר חיב"סים... שתינו שם קולה וכאשר באתי לשלם המוכרת שאלה כמה פחיות לקחנו, כשעניתי "4" היא אמרה "זה 7 שקלים לפחית", ואז היא שלפה את המחשבון, ואמרה לי 28 ש"ח! 
אחרי שיצאתי מההלם הוצאתי לה שטר של חמישים, ואז ראיתי אותה שוב משתמשת במחשבון כדי לדעת כמה עודף להביא לי!!! מה אתם נותנים להם שם באשראם????
המשכנו לנסוע, ועצרנו בנאות סמדר, הישוב הצמחוני, והתיישבנו במסעדה הצמחונית ואכלנו אוכל צמחוני. אחר כך המשכנו לנסוע כמו צמחים עד שהגענו לחאן שחרות, שם באו לקחת מאיתנו את האופניים.
החאן בדיוק היה בשיפוצים, אז החלטנו לישון בחניון רוכבי הגמלים שמתחת לחאן... הגיע לשם אמיר הגנב מהישוב שחרות, וגבה מאיתנו 50 ש"ח כל אחד על שימוש במזרון ומקלחת של החניון. 
לא רק זה, אנחנו גם סגרנו עם אמיר מראש שאנחנו משתמשים בהטמנה של בקניון שחורת (גם בתשלום כמובן), ועכשיו כשהגענו לשחרות (יומיים מקניון שחורת) הוא פתאום אמר לנו שאין שם הטמנה. איך אתה אומר לי דבר כזה עכשיו??? עסקן מסריח.
הלכנו לישון, מוכנים לקראת אחד החלקים היפים ביותר בשביל ישראל - הרי אילת.

אורך: 46 ק"מ מדרג שינה: חצי פנסיון מאכל היום: יוגורט דירוג יומי: 5. 

25/10/10 - יום הליכה 42 בשביל ישראל - חאן שחרות עד פארק תמנע - קרנבל צבעים:

אין מילים לתאר את הרי אילת, כל כך הרבה צורות וצבעים מדהימים!
בתחילת היום פגשנו שוב את אריאלה ודוב שישנו בשחרות, ועשינו להם השכמה אגרסיבית..
בשלב הזה נשארו לנו רק חטיפי אנרגיה בתיק, ושום דבר אחר..
כל הדרך מלאה בבולבוסים, אמוניטים ושלל תופעות מעניינות (בין אם הן שקריות או אמיתיות)..
לקראת הסוף כבר רואים את פארק תמנע מלמעלה, ואחרי שיורדים במעלה מלחן האלים, מגיעים לכניסה לפארק..
בכניסה לפארק סיימנו את יום ההליכה יחד עם אריאלה ודוב, והתמקמנו, לא לפני שהתפנקנו על קולה ומג'הולים.
אריאלה אירגנה ארוחת ערב מעובדי המקום, אחרי שניסינו כבר להזמין אוכל מכל מסעדה שקיימת באילת..
זה היה עוד לילה מלא בכוכבים, אותו העברנו באוהלים ליד שער הכניסה.
עוד 2 למניאק!!

אורך: 28 ק"מ מדרג שינה: כלב מאכל היום: מג'הול דירוג יומי: 7

26/10/10 - יום הליכה 43 בשביל ישראל - פארק תמנע עד קניון שחורת - אחד היפים שראיתי:

יצאנו לדרך עם כפול מים לכל אחד (לא הייתה לנו הטמנה בשחורת תודות לאמיר הבזיוני)
באמת שפארק תמנע הוא יחיד מסוגו.
מי שלא היה שם ויראה תמונות, לא יאמין שהמקום הזה נמצא בדרום של ישראל!! 
מליון צבעים וצורות..
בתחילת היום עלינו על במת תמנע, משם יש תצפית על כל הפארק, ואחר כך המשכנו עד לאגם נחושתן, שם חיכתה לנו ארוחת בוקר (המקום אירח קבוצה של בית ספר, ואריאלה דאגה שנקבל שאריות). בנקודה הזאת גם נפרדנו סופית מאריאלה ודוב, שעשו משם עוד גיחה לאנשהו...
המשכנו על נחל רחם, וקצת לפני מעלה עמרם התיישבנו להפסקה, ופתאום בא פקח... הכוונות של הבחור היו טובות, אבל הוא היה חופר רצח, ובלי להרגיש הוא גמר לנו את כל ההפסקה!!!!!
גם הוא טען (באופן שלא הפתיע אותנו) שאמיר משחרות הוא מאניק ושקרן ושאסור לבנות עליו. 
עלינו את מעלה עמרם, משם קיבלנו מבט חטוף לאילת, והמשכנו עד הכניסה לקניון שחורת.
התמקמנו והלכנו לישון, באמצע הלילה פתאום האירה אותנו מחלקה של חיילים שאיכשהו החליטה שאנחנו מחבלים. לא הופתענו וגם לא היה אכלת לנו, כי ידענו שמחר אנחנו מסיימים.

אורך: 25 ק"מ מדרג שינה: כלב מאכל היום: שאריות דירוג יומי: 8.

27/10/10 - יום הליכה 44 בשביל ישראל - קניון שחורת עד אילת - וסוף לסיפור:

לי ולאלעד הייתה מטרה ברורה ליום הזה - להגיע למלון ספורט לפני השעה 15:00, בה סוגרים את החדר אוכל.
קמנו ב5 עם פצלים על הראש, השארנו אתך האוהל בתיבת ההטמנות עם פתק בשביל השביליסט בר המזל שימצא אותו, ויצאנו לתוך קניון שחורת.
לאור העובדה שכבר עשינו את המסלול הזה, ידענו למה לצפות, ולמרות שהסמלול הוא קשה יחסית, הרגשנו שאנחנו עפים אותו.
אחרי נחל שחורת הגענו לנחל נטפים, שם פגשנו ליד עין נטפים חבורה של חזירים מהשב"כ שבאו להתאמן בנחל (מעניין כמה זמן היה לוקח להם לעשות את השביל). עלינו בעין נטפים, מעבר צר בטירוף שדורש טכניקה כדי לעבור אותו.
ירדנו בנחל גשרון, שהוא מתכון לגלבות ומתאים אולי לאצני שביל עם רצון לסיים את הקריירה, ובהר צפחות כבר יכולנו לראות טוב מאד את המטרה שלנו.
הגענו לירידה לאילת (נ.ב, גם בחלק הזה היה שינוי בשביל, עכשיו במקום לרדת עד טאבה הביל נגמר בבית ספר שדה אילת, מעפנים), הגענו למסקנה שהיום האחרון הזה קשה מדי בשביל להיות יום ראשון בשביל, ושמחנו על הבחירה לעשות מצפון לדרום.
הגענו לבת ספר שדה, וציפינו למחיאות כפיים, בלונים ואירוע לכבודנו, אבל בתכלס לא היה אף אחד :) רק הסיפוק הגדול בלב.
לקחנו מהבית ספר שדה מונית למלון ספורט, והגענו ברבע ל3 לעשות צ'ק אין, כאשר הפקידה ראתה ושאלה אותנו "מה, עשיתם טיול?" כן.
נכנסנו לחדר אוכל, שברנו חצי טון מזון וחצי קוב קולה כל אחד, והעברנו את היום וחצי הבאים ב100 אחוז התפנקות ואכילה של הכל כלול.

אורך: 23 ק"מ מדרג שינה: מלון (ספורט) שיר היום: שוב עושים שמות על הבמות מאכל היום: כל מה שאפשר לחשוב עליו דירוג יומי: 7.

אז פה סיימנו את המסע מדן עד אילת.
מסע של פסטונים ומישורים.
מסע של רעב ושובע.
מסע של בדואים ודוסים.
מסע של קיבוצניקים ועירוניים.
מסע של פלופים וחיב"סים.
מסע של חזירים ויעלים.
מסע של המון המון שירים.
מסע של מלאכים, עסקנים ואלילים.
מסע של שרירים תפוסים, יבלות ופצעים.
מסע של קילומטרים על גבי קילומטרים.
מסע של הרים, חופים, מעיינות ונחלים. 
מסע שבו הכוח היחיד שיש לך הוא כוח הרצון שלך.
מסע שבו אתה מבין שלא משנה לאן תיסע בעולם, אין מקום כמו המדינה שלך.
מסע שגורם לרצות להמשך לטייל במדינה שלך.
מסע שלא באמת נגמר לעולם.

תודה לך ישראל על יופי של שביל!!


(ובשלב הזה כבר התחלתי לחשוב על הודו)



לסשן הקודם:http://giladi84.blogspot.co.il/2011/10/7.html

3 תגובות:

  1. שלום עדי, לא בטוחה שהבלוג הזה פעיל, כך או כך משאירה תגובה מפרגנת על כל הפוסטים של שביל ישראל ומקווה שתגיע למחבר, בעל חוש ההומור המשובח. קראתי את כולם בהנאה גדולה. מתכננת לצאת לשביל בראש השנה, בכמה סשנים. לא נכנסת לפירוט טכני מדי וגם אין צורך, תארת חווייה אישית שבחלקה הגדול מאוד משעשעת. תודה!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה אילנה!
      תהני בשביל, אני קצת מקנא כי בא לי שוב :)

      מחק
  2. אני במסע קריאה של בלוגים על שביל ישראל ונהניתי לקרוא את הבלוג למרות הזמן הרב שעבר מהכתיבה.
    אני מקווה שלא באמת סבלת כמו שאתה מתאר. ��

    השבמחק