יום שני, 24 באוקטובר 2011

שביל ישראל - סשן 7 - ממדרשת בן גוריון עד צופר - הנגב מעולם לא היה יפה כל כך.


אחרי מנוחה מעולה במדרשה, יצאנו לדרך לסט קצר ויפיפה בנגב.

16/10/10 - יום הליכה 34 בשביל ישראל - חניון לילה עקב עד חניון לילה נחל חווה - עוד חוזר הפסטון:

קמנו מוקדם מהרגיל, ולקחנו ג'יפ שהחזיר אותנו לנקודה בה עזבנו את שביל ישראל, בחניון לילה עקב.
הדבר הראשון שעשינו באותו יום, היה לטפס לחוד עקב. זול!! טוב לפתוח ככה יום, קצר מזכיר את התבור (רק שפה אין עצים שיסתירו את השמש).
כשהגענו לפסגה מצאנו חבורת מטיילים שכבר סיימה להכין שם תה (הפציצו עם ההשכמה שלהם), והם עשו חידון טעמים לאלעד סטייל מאסטר שף, והוא פגע בכל המרכיבים של התה.
התצפית משם מדהימה, הצורות של בקעת צין ממש מיוחדות, וממש אפשר לקבל פרספקטיבה על מה עשינו בימים האחרונים.
משם המשכנו בנחל עד עין עקב, מעין בן זונה (עם מים לשם שינוי), שכמובן שעם המזל שלנו השמש נעלמה מאוחרי העננים בדיוק שבאנו להיכנס... איזה קור!!!! 
באיזשהו שלב הגיעו לשם 5 טון משפחות, וזה היה הסימן שלנו להמשיך הלאה...
אחרי שבוע הליכה ביחד, איה וכפיר הראו סימנים שהצביעו באופן ודאי על כך שאני ואלעד אכלנו להם את הראש.
אחרי מעבר בעין שביב, וקצת דרך עפר מעפנה בסוף, הגענו לחניון נחל חווה, שם התמקמנו והלכנו למצוא את המים שחיים העסקן החביא, וסיימנו את היום המפוסטן אך יפה הזה.
אחרי שבוע הליכה ביחד, איה וכפיר הראו סימנים שהצביעו באופן ודאי על כך שאני ואלעד אכלנו להם את הראש. כבוד לסיטי.


אורך: 22 ק"מ מדרג שינה: כלב שיר היום: הלו פרדי (החברים של נטאשה עם פבלו רוזנברג) דירוג יומי: 8. 

17/10/10 - יום הליכה 35 בשביל ישראל - חניון לילה נחל חווה עד מצפה רמון - לו רק הייתי יעל:

ליעלים הרבה יותר קל מבני אדם, את זה הבנתי לחלוטין כאשר ירדנו לתוך נחל חווה בירידה קשה ושוברת רגליים, ואחר כך הסתכלנו למעלה וראינו יעל מדלגת את הירידה במאית מהזמן שלקח לנו.
הנחל הזה פשוט מדהים! מקום בנגב שבחיים לא הייתי מגיע אליו בלי שביל ישראל..
העליה בחזרה מהנחל היא סוג של טיפוס בולדרים... אחד החזקים!
אחרי שיצאנו מהנחל והלכנו קצת, הגענו לתצפית הראשונה למכתש רמון.... מ-ט-ו-ר-ף! אין מילים להסביר את העוצמה של המקום הזה!
הדרך משם עד מצפה די מעפנה (דרך ג'יפים), אבל לפחות היא מלווה בכל הדרך בתצפית למכתש...
אחרי עצירה קטנה בדרך בה סגרנו את הלינה בבית ספר שדה, ראיתי אדום בעיניים, וכל מה שעניין אותי זה השווארמה במצפה רמון. אחרי עוד פרק הליכה, עצרתי בכניסה למצפה רמון, ואז אני קולט את אלעד מגיע בעצבים ומפנה את תשומת ליבי לכך שלא עצרתי כבר 3 שעות!! מדהים מה רעב עושה לאנשים.
עצרנו במרכז העיר לשווארמה ו300 גרם מתיאס, ועשינו טקס לוויה לכובעי קש שלנו, שנראו כבר כמו חורים עם שאריות קש עליהם.
משם המשכנו עד הבית ספר שדה (יש לציין כי השביל לא תמיד עבר בבית ספר שדה, הועדה הסמרטוטית לסימון שבילים האריכו אותו עד לשם כדי שאנשים יעשו שם לילה ויממנו אותם, דבר שהוסיף ליום הליכה הבא 2 קילומטרים סתמיים לחלוטין), והתמקמנו בחדר תמורת 50 שקלים כל אחד, רק שפה, לעומת בית ספר שדה בהר מירון (הגנבים), החדר באמת שווה את זה! חדר של מלון לכל דבר... 
אחרי שהזמנו פיצה בלילה, הלכנו לישון כמו מלכים, לא לפני ששיגענו את איה וכפיר עם השיר "שוב אנחנו כאן, ישנים כמו מלכים". כיף לטייל איתנו.

אורך: 28 ק"מ מדרג שינה: מלון שיר היום: בסלון של סלומון דירוג יומי: 6

18/10/10 - יום הליכה 36 בשביל ישראל - מצפה רמון עד חניון סהרונים - שיניים ויצורי ים:

התעוררנו רק ב7, אחרי שהחלטנו להתפנק על המלון הזה עד תום...
ביציאה מהבית ספר שדה, התענגנו על היעלים שמסתובבות שם בחופשיות, ראינו אפילו יעל יושבת לה על ענף של עץ!
יצאנו לדרך, בתחילת היום כמו שנאמר מקודם, יש את אחד הסרקולים המפחידים והמיותרים אי פעם.... אחרי הירידה למכתש הגענו ל"שן רמון", עליה חמודה עם תצפית יפה ממנה, שאיכשהו מישהו החליט שהיא דומה לשן.
אחריה ירדנו לכיוון קיר האמוניטים (קיר המכיל, לפי טענתם של אלו שחושבים שפעם היה ים בנגב, מאובנים של יצורי ים. אני עדיין חושב שים טטיס זאת הנפצה.), שם פגשנו את זאק גליפיאנקיס (המזוקן מ"בדרך לחתונה עוצרים בוגאס"). זה לא היה באמת הוא אבל הדמיון היה מדהים.
בסוף יום ההליכה, הגענו לחניון סהרונים, שם פגשנו גם את אריאלה ודוב מארה"ב. בחניון היה איזה טיול של חבר'ה מחיל אויר, שפינקו אותנו בפויקה מצוין וקולה לגיטימית.
וככה יצא שבסוף היום כבר היינו שבעה מטיילים! צחוקים רצח.

אורך: 19 ק"מ מדרג שינה: כלב מאכל היום: פויקה דירוג יומי: 6

19/10/10 - יום הליכה 37 בשביל ישראל - חניון סהרונים עד גב חולית - מוות לגנבי ההטמנות:

פתחנו את היום בארוחת בוקר מפגרת (כמובן שהכל לפי הסטנדרטים שלנו בשביל, בסופו של דבר מדובר בארוחה של צבא) אצל החבר'ה מחיל אויר, והתחלנו את יום האטרקציות.
פתחנו את היום בהר סהרונים המוכר והלעוס, והמשכנו לפרסת נקרות הלעוסה גם היא אך בהחלט מגניבה להליכה כל פעם מחדש.
משם המשכנו ל"כרבולת חרירים" - הר שמזכיר את הכרבולת מהמכתש הגדול, שם אלעד כמעט חטף שבץ.
אחרי זה הליכה בנחל מעוק ונחל גלד, עד גב חולית.
כזכור, עשינו ביום הטמנות הטמנה בגב חולית, אך כאשר הגענו לנקודת ההטמנה, גילינו שגנבו לנו אותה!!!!
במצב רגיל, זאת סכנת מוות (גב חולית זה מקום בלי קליטה, מרוחק 10 ק"מ לפחות מכל סיויליזציה, השעה הייתה 15:00 אחרי יום לא קל, והמים היו אמורים לשרת 4 אנשים), אך הפעם אלוהים החליט לעזור לנו קצת בשביל, כי ביום הזה בדיוק המשפחה של כפיר החליטה לעשות לנו על האש באמצע השטח!
הם הגיעו עם ג'יפ, ועם מיכל של 200 ליטר!!! לא רק שמילאנו את המים, גם יצא ששבעתנו אכלנו על האש משוגע, ועשינו מקלחת שטח!!!!!
היה פשוט אדיר!
למרות השמחה, הגענו למסקנה שהבנאדם שגנב לנו את המים סיכן את החיים שלנו, ולכן החלטנו שאם נמצא את הבנאדם, נהרוג אותו במקום (כמובן שמי שגנב לא השאיר פתק או רמז כלשהו אז זנחנו את המשימה).
אחרי שהמשפחה של כפיר הלכה, התקפלנו לישון, בלילה מפוצץ בכוכבים מדהימים.
עוד יום חזק.

אורך: 18 ק"מ מדרג שינה: כלב מאכל היום: בשרים וצרעות דירוג יומי: 7

20/10/10 - יום הליכה 38 בשביל ישראל - גב חולית עד צופר - 5 טון חום, 20 קוב יובש:

יצאנו ליום האחרון של הסשן...
באמת שיום כזה חם לא היה לנו כל השביל!
המשכנו הליכה בנחל נקרות, ועלינו על הר יהב, משם המשכנו לאתר סדקים (אתר זבובים), נחל אשבורן ונחל כרכושת.
בסוף נחל כרכושת, ירדנו לכיוון כביש הערבה, ומהרגע השגענו לדרך המקבילה אליו, התחלנו להרגיש כאילו אנחנו בתוך מייבש כביסה... איזה שובר!!!
באזור ספיר כבר התחילו להיגמר לנו המים (ממש לא היינו מוכנים לכזה יום חם), ו2 קילומטר לפני הלולים של צופר כבר נגמרו לכולנו המים לחלוטין!!
הגענו לצופר על סף עילפון, כאשר בלולים איזה 2 ילדים הביאו לנו את המים הכי מעופשים שטעמתי בחיי, אבל כנראה גם הכי טובים שטעמתי כי הם באו אחרי הרבה זמן של צימאון.
נכנסנו לצופר, נפרדנו מזאק שהלך לישון אצל חברים, והגענו לביתו של אליהו, מלאך השביל הגבר.
לאליהו יש ממש חווה בבית, יש שם מלא עזים וגם נאקה!!! חוצמזה יש לו 7 ילדים שאחד מהם (שמשון) הוא בין החמודים בעולם!
בערב בו הגענו, הייתה חתונה אצל אליהו בבית!!!! ואחריה היה שיעור בקבלה... איזה קטעים. מלא אנשים גנובים.
שכנענו את איה, כפיר, דוב ואריאלה להישאר איתנו ליום מנוחה בצופר, וכך סיימנו את הסשן האחד לפני אחרון של שביל ישראל.

אורך: 26 ק"מ מדרג שינה: פנסיון מלא מאכל היום: מקדונלדס (אני וכפיר תפסנו טרמפ מצופר לעין יהב והבאנו לכולם) דירוג יומי: 5.

היום מנוחה בצופר היה רגוע ופשוט כיף.
רובו עבר במשחקים עם שמשון ועם הכלבים הקטנים של המשפחה, גיחות התחזרות למכולת, והמון המון המון מנוחה.
עוד סשן אחד למאניק!!!!!

אללה באב-אללה. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה